האוטובוס האחרון מעיר N לעיר פרובינציאלית, שם שכרתי דירות דיסקרטיות, היה תמיד הגרלה

אז הוא מלא בתלמידים מנומנמים ושיכורים, ואז ריק, כמו נכחד. היה לי מזל באותו ערב-או לא, עדיין לא החלטתי.
קפצתי כמעט ממש לפני היציאה, זרקתי את התרמיל על מדף המטען וצנחתי על המושב הראשון שנתפס מאחור. האוויר היה מרוסק, הריח כמו מושבי עור ואבק. קברתי את מצחי בכוס קרירה ועצמתי את עיניי בניסיון להדוף את כאב הראש אחרי יום ארוך.
בתחנה נוספת נפתחה הדלת בשריקה, והכניסה מנה של קרירות לילה. נשמעו צעדים קלים. אפילו לא הסתכלתי מי נכנס. עד שהרגשתי מישהו יורד למושב ממש ממול, מעבר למעבר.
פתחתי דירות דיסקרטיות. ו… השתגע.
היא ישבה ממול. במכנסי טרנינג אפורים, קפוצ ‘ ון שחור ועם אוזניות ענקיות סביב צווארו. אבל זה לא היה העניין. העיקר הוא הפנים. עצמות לחיים גבוהות, עיניים כהות, שיער חום קצר. היא תפסה את נשימתה כאילו רצה לאוטובוס. והיא הייתה יפה לעזאזל. זועף, עייף, אבל יפה.
היא הרגישה את מבטי, הביטה בי, ואז הפנתה את מבטה אל החלון. עשיתי את אותו הדבר, אבל בזווית העין המשכתי להתבונן. האוטובוס התחיל, צלל אל תוך הלילה. אורות העיר ריחפו לאט מחוץ לחלון, והוחלפו בשדות חשוכים. בתא הנוסעים, חוץ ממנה ואני והנהג, היו עוד שלושה: אחד ישן מלפנים, שניים אחרים-אי שם באמצע, מדברים בשקט.
המתח גדל עם כל דקה שחלפה. טיפשי, לא הגיוני, אבל לא יכולתי להסיט את מבטי ממנה. היא גם השליכה עלי מדי פעם מבטים מהירים ומעריכים. בעיניה לא היה כל כך הרבה מתח שקרא כמו … סקרנות? לא הצלחתי להבין.
עברו ארבעים דקות. היא הסירה את האוזניות, הושיטה יד וקפוצ ‘ ון שלה התרומם וחשף רצועת בטן שטוחה. הייתי חסר נשימה. הייתי חרמן כמו ילד, וזה היה פרוע מחוץ למקום. המכנסיים נעשו צמודים. ניסיתי לתקן את עצמי בשקט, אבל נראה שהיא שמה לב. פינת שפתיה רעדה בחיוך עדין.
ואז היא שברה את השקט.
עוד כמה זמן? – קולה היה עדין.
“שעה, כנראה,” עניתי, מנסה להישמע נורמלי, למרות שהלב פועם אי שם בגרון.
היא הנהנה ושתקה שוב. אבל הרגל שלה, ברגל המרווחת, התנדנדה מעט לכיווני. כמעט במקרה. כמעט.
ואז היא הביטה בי ישר. חזק, בלי להתבייש. מבטה נפל על הדירות הנפרדות שלי, על הבליטה הברורה, ואז עלה שוב על פני.

זה צפוף, נכון? היא אמרה. השאלה הייתה תלויה באוויר, מלאת עמימות.
— כן, – סחטתי.
היא עברה לאט, כאילו מהרהרת בכל תנועה, למושב ממש לידי, מעבר למעבר. עכשיו רק סנטימטרים הפרידו בינינו.
זה יותר טוב? היא שאלה, וברכה נגעה בשלי.
ברק רץ על הגוף מהמגע. הייתי לכוד. לכודים באוטובוס הזה, הלילה הזה והמתח המדהים והמטורף הזה בינינו. איבדתי את כל הזהירות.
ובלי להסיט את מבטי, הנחתי את ידו על המפשעה שלי, ודחפתי בבירור את הזין הקשה שלי. – אבל לא הרבה.
היא עצרה את מבטה על זרועי ועיניה הבזיקו. לא במבוכה, אלא בהתרגשות. היא ליקקה את שפתיה.
“תראה,” אמרה בשקט. לא לבקש, אלא כמעט להזמין.
הסתכלתי מסביב. הנהג היה רחוק קדימה, כמעט ולא נראה מאחורי גב הכיסא. אלה שבאמצע לא הסתובבו. היינו לבד בתוך פקעת הלילה שלנו.
באצבעות רועדות פתחתי את אבזם החגורה, את כפתור הג ‘ ינס, הורדתי לאט את הרוכסן. היא לא הורידה את עיניה ממני, גם נשימתה גברה. הכנסתי את ידי פנימה והוצאתי את הזין שלי. הוא היה קשה, מתוח, כמעט גדול עד כאב במרחב הצפוף הזה.
היא נשפה בשקט, “אה… זה לא היה פחד. זו הייתה הערצה.
המהלך הבא שלה היה מהיר ובטוח לחלוטין. היא כרעה בשקט במעבר בין המושבים, ממש מולי. ביד אחת היא משכה את מכנסי הג ‘ ינס וההלבשה התחתונה שלי למטה, משחררת לעצמה מקום, והשנייה עטפה את הזין שלי בביטחון.
אצבעותיה היו קרירות והמגע שלה היה יציב. היא לא התביישה או ביישנית. היא העבירה את כף ידה לאורכה מספר פעמים, מהבסיס ועד הראש, בחנה, חשה את גודלה וצורתה. ואז התכופפה.

ולקחתי אותו לפה

זה לא היה מציאותי. שפתיה, רכות ולחות, עטפו אותי בחוזקה. זרקתי את ראשי על המושב וגנחתי בקול רם, אוחזת באצבעותיי בשערה הקצר. היא לא סתם מצצה. היא עבדה בפה ובלשון במיומנות מדהימה. היא עטפה אותי כל כך חזק שזה נראה כאילו היא עומדת להיחנק, אבל לא-היא שלטה בכל מילימטר. לשונה החליקה על הקנה המתוח, שיחקה עם רסן, לחצה על המקום הרגיש ביותר.
הסתכלתי עליה מלמעלה: עיניה העצומות, הריסים הכהים, העווית הקלה של הריכוז על פניה. הצלילים היו גסים בעליל: רעשי הלעיסה השקטים, נשימתה הקצוצה, גניחותי המעוכבות. היא הייתה משחררת את הזין שלי לשנייה כדי לנשום, ואז ראיתי אותו נוצץ באור העמום של הנורות שברוק שלה. זה היה אירוטי לפני הפראות.
אני אגמור עכשיו, הזהרתי אותה, מרגישה את הגל המוכר עולה.
אבל היא שחררה אותי, קמה מהברכיים. עיניה בערו.
“לא, לא,” היא זרקה דירות דיסקרטיות, משכה את מכנסי הזיעה והתחתונים שלה בתנועה אחת. היא הייתה רזה, בכושר, עם ירכיים מסודרות וחריץ כהה ומסודר בין רגליה. יש לך? קונדום?
אני, מטורף, חיטטתי בכיס הג ‘ ינס שלי והוצאתי חבילה מקומטת. היא הרימה אותו, פתחה את האריזה בשיניה, ומביטה בי במבט רטוב, הניחה את הקונדום על איבר מינו במו ידיה. אצבעותיה החליקו על עורי וגנחתי שוב.
ואז היא טיפסה עלי, רכבה על הירכיים שלי עם התחת שלה. היא לקחה את הזין שלי בזרועה, כיוונה אותו לעברה, ומבלי להסיר את עיניה משלי, לאט לאט, ירדה עליו.
לעזאזל. היא הייתה צרה. חזק להפליא וחם בפנים. היא הכניסה אותי מילימטר אחר מילימטר, פניה מעוותות בתערובת של כאב והנאה. היא התיישבה על זה עד שהתחת שלה שכב על הירכיים שלי ושנינו קפאנו, מתנשפים. הרגשתי כל קפל שלה, כל תנועה פנימית שלה.
כמה גדול יש לך, היא לחשה כשידיה נשענות על כתפי.
ואז היא הלכה. לאט לאט בהתחלה, מסתגל לגודלו, מוצא את הקצב שלו. ואז מהר יותר. היא הייתה רוכבת שיודעת מה היא עושה. ירכיה נעו בקצב מושלם וחושני. היא התרוממה כמעט לחלוטין, משאירה בי רק את הקצה, ואז שוב יורדת, מקבלת אותו בשלמותו. חפרתי את אצבעותיי בישבנה המוצק, ועזרתי לה על ידי הנחיית תנועותיה. נענו באחדות, לזמזום שקט של המנוע ולחריקה של המושבים.
ראשה היה מוטה לאחור, ורידים דקים בולטים על צווארה. היא נשמה את פיה, נאנחת בשקט על כל תנועה כלפי מטה. הרגשתי את השרירים הפנימיים שלה מתכווצים סביבי חזק יותר, היא נעשתה רטובה יותר. התיישבתי עמוק יותר כדי שאוכל להגיע לחזה שלה. זרקתי את הקפוצ ‘ ון שלה, לא הייתה חזייה מתחתיה. לקחתי את שדיה הקטנים והקופצניים ביד, סחטתי, העברתי את האגודל על הפטמה הקשה. היא גנחה בקול רם יותר.
— כן, דירות דיסקרטיות כאלה … תיגע בי, היא עצמה הובילה את ידה בין גופנו, משפשפת את הדגדגן שלה, ועיניה התגלגלו.
הקצב נעשה זועם. היא רכבה עלי כמו אובססיבית, גופה מתנופף בירכיים, גניחותיה התחזקו, נואשות יותר. פחדתי שישמעו אותנו, אבל לא היה אכפת לי. הייתי על הקצה.
היא נאנקה וגופה פתאום רעד. זה התכווץ סביב הזין שלי בסדרה של עוויתות עוויתות, קשות להפליא. האורגזמה שלה הייתה כמעט שקטה, אבל על פניה, הדרך בה נשכה את שפתה וצבטתי, הבנתי עד כמה היא חזקה.
המראה של השיא שלה, האופן שבו הכוס שלה סחט אותי ברגע השיא, סיים אותי. דחפתי אותו בכוח לעבר עצמי, הרגשתי את הגל מתגלגל מהעקבים.

אני גומר! – נשפתי בצרידות וגופי התכופף. עוויתות אחר עוויתות, מילאתי את הקונדום בזרע שלי, טבעתי בו, בחום שלה, בריח שלה. זו הייתה אורגזמה ארוכה וסוחטת עד הטיפה האחרונה.
קפאנו, שנינו מזיעים, מתנשפים. היא צלעה עלי, קברה את פניה בצווארי. הרגשתי את הדפיקה התזזיתית של לבה בקצב שלי. לאט לאט המציאות החלה לחזור: זמזום הגלגלים, טלטול, אור עמום.
היא התרוממה לאט, הסירה את הקונדום ממני, קשרה אותו בעדינות והחליקה אותו לכיסי. ואז לבשתי את בגדיה. גם אני סידרתי את עצמי. בשקט.
היא התיישבה במושב שלה ממול, נשענה על מושבה בעייפות והביטה בי שוב. על פניה היה חיוך קל ועייף.
התחנה הבאה היא שלי, אמרה.
חמש דקות לאחר מכן, האוטובוס החל להאט. היא קמה, לבשה תרמיל.

זהו זה. זה היה נחמד, ” הנהנה אלי והלכה ליציאה.
הדלת נפתחה, היא יצאה אל תוך הלילה ונעלמה בחושך מבלי להביט לאחור. מעולם לא זיהיתי את שמה.
האוטובוס התחיל. ישבתי לבד במושב האחורי, עדיין מריח אותה ומין, והסתכלתי דרך הזכוכית הכהה אל השתקפותי. הגרלה. בהחלט, היום היה לי מזל פרוע.